1 וַיַּ֛עַן יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֑יו הִנֵּ֞ה מִשְׁמַנֵּ֤י הָאָ֙רֶץ֙ יִהְיֶ֣ה מֽוֹשָׁבֶ֔ךָ וּמִטַּ֥ל הַשָּׁמַ֖יִם מֵעָֽל׃
1 הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ. הָאָרֶץ שֶׁתִּירַשׁ אוֹתָהּ וְתֵשֵׁב בָּהּ תִּהְיֶה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, וְהוּא הַר שֵׂעִיר.
2 וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם. כְּלוֹמַר שֶׁמִּתַּחַת תִּהְיֶה אַרְצְךָ שְׁמֵנָה, וּמֵעַל יִהְיֶה לְךָ מִטַּל הַשָּׁמַיִם; וְזֹאת הִיא הַבְּרָכָה שֶׁתַּסְפִּיק לִשְׁנֵיכֶם, שֶׁאַרְצוֹ תִּהְיֶה שְׁמֵנָה וְאַרְצְךָ גַּם כֵּן.
